תוכן

ב) ואמנם הטיפה הנה היתה בסוד אמ"ר. ר"ת: אור, מים, רקיע, כנזכר בס"ה בפרשת תרומה. כי בהיותם עדיין במוח האב. נקראת אור. ובהגיעה במעי אימא, נעשת מים. ואח"כ שם ג"כ נעשה רקיע, שהוא התפשטותה בבחי' תלת כלילן בתלת, הנקראים ו' זעירא שבתוך אות ה', ואז נקראת רקיע, וזהו סוד יום ליום יביע אמר וכו', ירצה כי ו"ק הנקראים ז"א. הם נקראים ימים. ונמשכו אליהם סוד אמ"ר הנזכר, שהוא ראשי תיבות: אור, מים. רקיע. אמנם לילה ללילה, הם ו"ק, נוקבא דז"א, הנק' לילות, יחוה דעת, ונעשה מהם בחינת הנקבה של אדם, הנקראת חוה. כנזכר שם בפרשת תרומה, כי יחו"ה, מלשון: חו"ה. ובדרוש זמני נוקבא דז"א. ביארנו זה, בענין ראשי תיבות חו"ה, הנרמז בהם זמני גדלותה ותקונה.